אילו גברים היו מקבלים וסת - גלוריה סטיינם

המאמר הבא הוא תרגום של מאמר סאטירי שפורסם באחד הגיליונות הראשונים של מגזין ״מיז״ Ms. Magazine (אוקטובר 1978).
העיתונאית והאקטיביסטית הפמיניסטית גלוריה סטיינם “הפכה את התמונה” כדי להמחיש כיצד תהליך גופני טבעי הקשור לנשים נחשב למביך ונחות, בעוד שאותו תהליך עצמו היה נחשב נעלה, גאה וראוי להערצה אילו התרחש בגוף גברי.

מה היה קורה, למשל, אילו לפתע, באורח פלא, גברים היו מקבלים וסת, ונשים לא?

התשובה ברורה - הווסת הייתה הופכת לאירוע נחשק ומקור לגאווה גברית.

גברים היו מתגאים באורך ובכמות, נערים היו חוגגים את הווסת הראשונה שלהם בטקסי חניכה ובמסיבות “גבריות”, והמדינה הייתה מממנת טיפול מיוחד ל”הפרעות מחזור”.

תחבושות היו מחולקות חינם במימון הממשלה, אם כי תמיד היו כאלה שמעדיפים לשלם על “מותגים יוקרתיים” עם שמות קרביים.

אנשי צבא ופוליטיקאים היו מזכירים בגאווה שהמילה menstruation מתחילה ב-men, ומסבירים שזה סימן שגברים נולדו להילחם, להנהיג ולהקריב דם למען המולדת.
דתיים היו טוענים שהדם הזה הוא דרך להתחבר לקדושה.
והפילוסופים כמובן היו מוסיפים שבלי “התחייה החודשית”, נשים לעולם לא תוכלנה להבין את מחזורי היקום.
“אתה חייב לתת דם כדי לקחת דם”, היו אומרים בצבא.
“איך יכולה אשה להעניק את דמה בעבור חטאינו?” היו שואלים הכמרים.
“בלי ההיטהרות החודשית של הדם, הנשים נשארות טמאות”, היו מסכמים הרבנים.

מצד שני, גברים רדיקלים, אנשי שמאל ומיסטיקנים היו מסבירים שנשים שוות לגברים, “פשוט שונות”, ומוסיפים שכל אשה יכולה להשתוות אליהם אם רק תסכים לפצוע את עצמה מדי חודש “ולתרום דם למען האומה”.

הגברים האינטלקטואלים היו מספקים הצדקות פילוסופיות: איך אישה יכולה להבין זמן, מרחב או מתמטיקה אם אין לה מחזור פנימי שמודד את מחזור הירח והכוכבים?
איך תוכל להבין את היקום בלי המוות והתחייה הסמליים האלה מדי חודש?
ברחוב, גברים היו משוויצים - “אני טיפוס של שלוש תחבושות ביום”, ומברכים זה את זה: “אחי, אתה נראה טוב!”, והתגובה הייתה: “כן, אני במחזור!”.

היו מדברים על זה בחופשיות ובגאווה בתקשורת ובפרסומות.

אם גברים היו מקבלים וסת זה היה יום חג לאומי.

קישור למאמר המקורי:
If Men Could Menstruate - Gloria Steinem, Ms. Magazine (1978)

מה אתן אומרות?